הקדמת המחבר פלא יועץ
פלא יועץ אל גבור הפליא חסדו ואמתו עם כל ברואיו עד אין חקר
ואין מספר. מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו. אין קץ ותכלה. ולו דומיה תהלה. ועל
כל הטובות זאת עולה. אשר בחר ישראל לסגולה. ונתן להם תורה ומצות וקראם חבל נחלה.
ועוד ידו נטויה להטיב לעמו טובה כפולה. הוא הזן ומפרנס וידו פחוחה לכל נפש חיה על
המחיה ועל הכלכלה. הוא רופא כל בשר ומפליא לעשות הצלה. ומסיר כל מחלה. הוא נותן
חיים לכל החיים בחסד ובחמלה. וטוב חסדו מחיים אשר עוזר את עמו ישראל על התורה ועל
העבודה זו טובה גדולה. מכל חיי העולם הבא היא העולה. ואם אמרתי אספרה אשר גבר חסדו
עלי לא ידעתי ספורות ואין מלה. קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשה אל נורא עלילה.
עם חרפת אדם כמוני בריה קלה. אברך את ה' אשר יעצני ואשר עד כה עזרני הוא יעזרני על
דבר כבוד שמו נצח סלה. ונכספה וגם כלתה נפשי לזכות את הרבים לרצון ולנחת רוח לבוראי
יוצרי ועושי, ויהי אלהים עמדי, יהי שם ה' מבורך ומרומם על כל ברכה ותהלה. וכבר
לשעבר ידי עשתה בעזר האל הדר בעליתא קונטרס ''אורות אלים'' מלקוטי דברי רבותינו
הקדושים דברי אלקים חיים, נאים הדברים לזכות לכלה. אשרי אדם שומע דברי חכמים
כדרבונות מדריכים את האדם בדרך חיים דרך סלולה. ועתה באתי במגילת ספר כתוב עלי ועל
זרעי ועל אנשי גילי, עצה טובה קאמינא כפי קט שכלי וכפי אשר השיגה ידי ללמוד וללמד
מפי ספרים איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם לעשות הטור והישר בעיני אלקים ואדם, חן חן
לה. ואלקטה באמרי''ם אמרת אלוה צרופה בדרך קצרה בסדר אלפא ביתא לשם יחוד קדשא בריך
הוא ושכינתה ולקשט את הכלה. ובכן בהורמנותא דקדשא בריך הוא ושכינתה קראתי שם הספר
הזה ''פלא יועץ'' כי בתיבת פל''א רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס''ט, יועץ אנכי
לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה. ונוסף גם הוא כוננו ידי בעזר משדי גם צפור מצאה בית
בית תפלה. התעוררות על התפלה וסדר תפלות ותחנונים לאיש איש ממלאכתו ועל כל צרה שלא
תבא גדולה תפלה. אם אינו עושה כולה. אל ישוב דך נכלם ומצא כדי גאולה. ומה גם
בהפצירו בתפלה על דבר כבוד שמים, ישמע האל משמים, ויחיהו מיומים. באמת אמרו
(ברכות לב:): גדול כחה של תפלה. שיתו לבכם לחילה. כי
אין לנו על מה לסמוך רק על רחמי שמים, שומע קול תחנה קול תפלה:
ובכן עיני לשמיא נטלית: אנא האל אב הרחמן עושה צדקות עם כל
בשר ורוח, זכני שיהיו דברי נזכרים ונעשים, ויעשו דברי פרות לעבודתך ולנחת רוח לפני
כסא כבודך, ואבנה גם אנכי ואזכה לתקן מעותי ולהשלים תיקון נפש רוח ונשמה, ואשמח
ביוצאי חלצי בראותי אותם עושים רצונך כרצונך, ולא אבוש ולא אכלם ולא אכשל לעולם
ועד. אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הצליחה נא לכל עמך ישראל. ובכללם לי הפחות בריה קלה:
ואליכם אישים אקרא: אחי ועמי, לקוח את ספר התורה הזה ובזה
וכזה למדו היטב לטוב לכם, שמעו ותחי נפשכם, ששון ושמחה תשיגו בעולם הזה ובעולם הבא
גילה אחר גילה. חזק ונתחזק בעד אלקינו, נחוס על כבוד קונינו אשר בעונותינו הוא עומד
בתוך הגולה. לכו ונשובה אל ה', נעבוד אותו בששון ושמחה כמשוש חתן על כלה. לעורר את
האהבה ולחבר הדודים יחדיו בגילה. אולי יתעשת האלקים ויחיש לנו הגאולה. כן יהי רצון
במהרה בימנו אמן:
והנה אמרו במדרש רבה, פרשת אחרי (כב,
ב): אם אין לאדם מצוה קבועה לדורות, מה הנאה יש לו?! ועל כן בחרתי
אני במצוה זו לזכות את הרבים. וכבר מלתי אמורה בקנטרס ''אורות אלים'' במסכת שקלים
(דף כח), שאני מפיל תחנתי לפני ה': אנא ה', עשה עם
עבדך כחסדך ואגורה באהלו עולמים. וגם אחלה פני כל יודעי דת, שיקראו בספרי וידרשו
מלי ברבים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אולי יתעשת האלקים לי ויזכני שיעשו דברי פרות,
ובכן נפשי תגיל בה'. ואם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אשלם במיטבא לכל מאן
דלמטי לי מנה הנאה. רעי, חנוני חנונין. ובפרט על יוצאי חלצי, זרעי וזרע זרעי עד
עולם, חיובא רמיא עליהו לחבב דברי ולהשתדל ביתר שאת לדרשם ברבים ולשמור מאד ולעשות
ולקים כל הנמצא כתוב בקנטרסי לכבוד יוצרם וכבוד הורם:
ואמת יהגה חכי, כי מכיר אני ערכי המך, פחות שבערכין, שאין אני
ראוי להוכיח ואיני כדאי שיהיו נהנים ממני עצה ותושיה, ומה גם כי יגורתי מפני לעג
השאננים וחוששני פן חס ושלום יתגלגל חובה על ידי, וכמו שכתבתי בפנים בערך ''אספה'',
עין שם; אך זאת היתה לי תחלת המחשבה, כי צמאה ונכספה וגם כלתה נפשי לקים מה שכתוב
(בראשית יח, יט): ''אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו
ושמרו דרך ה' '', וכמו שכתבתי בערך ''צואה'', עין שם. ולכן עשיתי זאת, וטרחתי
להדפיסו בסיעתא דשמיא, למען יעמד ימים רבים לזרעי ולזרע זרעי עד עולם, ואולי יחנני
האלקים ויזכני שימצאו חן קנטרסי גם בעיני זולתם אנשי גילי, וילמדו בהם וידרשום
לרבים, ויעשו עמדי חסד, וכמו שכתבתי בערך ''תוכחה'' בסופה, עין שם. ודעת לנבון נקל,
שיש דברים שאין ראוי לדרשם בפני המון העם, וכן יש תיבות שראוי לדלגם לחוש לכבוד
השומעים, שלא להזכיר ''עם הארץ'' וכדומה, וכבר ידי עשתה ציון בשני חצאי לבנה כזה
() במקום שראוי לדלג הדורש ברבים, ומן המקומות
שצינתי ישמע חכם ויוסף לקח לשאר מקומות שלא צינתי ולשאר ספרים. כל ערום יעשה בדעת
לפי המקום ולפי הזמן ולפי צורך שעה. יש מקום שאמרו להאריך, ויש מקום שאמרו לקצר.
ומה טוב ומה נעים שהבא לדרש ברבים, בין בעל פה בין מתוך הספר, שיקדים לסדר הדרשה
פעמים שלש בינו לבין עצמו, כמאמר רבותינו ז''ל. אפילו אם יודע בעצמו שחננו ה' לשון
למודים, מצוה לשמע דברי חכמים, וימצא תועלת לעצמו שיברר שיחותיו ברור אחר ברור עד
שיהיה דעת שפתיו ברור מללו ודברי פי חכם חן:
ואני טרם אכלה לדבר, הנה שפתי לא אכלא מלהודות לה' המטיב עם
ברואיו על ידי שלוחיו אנשי חסד. הטיבה ה' לטובים המתנדבים בעם, אשר גמלו עמי חסד
בגופם וממונם והיו לי מעיר לעזור ובאו לעזרת ה' בגבורים. אשרי שומרי משפט, עושי
צדקה בכל עת, האנשים האלה שלמים, אחד המרבה ואחד הממעיט, להיות כי רבים הם לא אשא
את שמותם על שפתי. הנה ברך לקחתי ברכת הדיוט קלה כמות שהיא, ואני תפלה: אנא ה',
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, ישלם ה' לעושי הטובה הם ובניהם
וטפם, ששון ושמחה ישיגו, פרי מעלליהם יאכלו, ברבות הטובה בעולם הזה טובה כפולה בבני
סמיכי וחיי אריכי והון ועושר בביתם, יהי שלום בחילם שלוה בארמנותם, והקרן קימת
לעולם הבא וצדקתם עומדת לעד. ואחי יעקב הי''ו גם הוא יגדל, יראה זרע של קימא, יאריך
ימים וחפץ ה' בידו יצלח, אמן כן יהי רצון:
ועתה יגדל נא כח ה', ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל, עוררה
את גבורתך ולכה לישועתה לנו, וקבץ נפוצותינו והעלנו בשמחה אל ארצנו, וארמון על
משפטו ישב כבראשונה. עשה לכבוד השכינה. מי שגאל את האבות יגאל את הבנים, אם לא
בזכות ברחמים. הלוא כה דברי אנוש אדם מועט, מזער מהבל ימעט, הכותב וחותם בעיר עז לי
סליסטרה יע''א, בשלהי חודש ניסן אתן, שנת אשריכם זורעי על כל מים
(=תקפ''ד). יראה ה' והרבה להשיב אפו:
נא''ה אליעזר בכ''ר יצחק פאפו ס''ט
