פלא יועץ ערך הלבשה
אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה יד
א) הקדוש ברוך הוא מלביש ערמים אף אתה תלביש ערמים. דכתיב
(בראשית ג כא) ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור
וילבישם. וכתיב (ישעיה נח ז, ח) כי תראה ערם וכסיתו
אז יבקע כשחר אורך וכו'. ובאמת שהוא צרך וחיוב גדול לרחם על העניים בענין המלבוש
יותר מן האכילה, כי לאכילה יוכל להיות מצטמק ומסתפק במועט ויצא אדם לפעלו ויטרח כל
היום וירויח שתי פרוטות ויקנה לחם לאכל בלילה וישבע לחם ויהיה טוב ואינו צריך
לבריות כל כך, לא כן לענין המלבוש צריך הרבה מעות ביחד ואין יד העני משגת, כי אפלו
לאכל לשבעה אין לו ומתוך כך הולך וחסר ובגדיו נעשים קרעים קרעים וטלאי על גבי טלאי
עד שלא נשאר לו אלא חלוק אחד ומלבוש מבלויי הסחבות באפן שחייו אינם חיים, וראוי
לבני ישראל רחמנים בני רחמנים שיהמו מעיהם ויתמלאו רחמים עליהם:
והאיש אשר חננו ה' עשר וכבוד כה יהיה משפטו, שיעשה לעצמו ולכל
בני ביתו בגדים חדשים מדי חג בחג מכף רגל ועד ראש, ויתן בלאותיו לעניים מהגנים,
ובפרט לתלמידי חכמים שצריכים לנהג סלסול ואינו לפי כבודם ללבש בלויי הסחבות ובגדים
קרועים ומטלאים, צריך לרחם עליהם ביותר. ובזה יתהלל עשיר בעשרו. ומה שנראה לעשיר
בזוי ושסוי ובלוי, אצל העני הוא חשוב ועלוי. והן אמת דקרא כתיב
(במדבר יח ל) בהרימכם את חלבו ממנו. ופרשו רבותינו
ז''ל (תמורה ה א) שצריך להפריש החלק מן המבחר והמשבח
והיפה, הכל לפי מה שהוא אדם. שהרי אמרו (ב''מ סב א)
חייך קודמים. והוא קודם ללבש את החדש, וישן מפני חדש יוציא. אמנם טוב לגבר שידקדק
אם יוכל להכיר ולידע אם המקבל דבר הוא חשוב אצלו וחביב בעיניו וצריך לו, ואם יארע
שנתנו לעני איזה בגד מבלויי הסחבות שאינם חביבים אצלו כלל, לא יתרעם על העשיר ולא
ידבר תועה עליו בפני אחרים, כי זה גורם להיות נועל דלת בפני העשירים מלתן בלאותיהם
לעניים. ודרך איש טוב שיש לו דעת נכונה ומישבת, שכל שחברו חשב לעשות לו טובה וקנה
לו איזה דבר, אפלו הוא דבר רע וקנאו ביקר, וכן אם נתן לו מתנה דברים פחותים, יראה
לו פנים יפות ויחזיק לו חנות גדולות כאלו הדבר הזה נצרך מאד וחביב ונחמד ונעים, כי
היכי דתהוי לה ניח רוחא ושלא ינעל דלת בפני גומלי חסדים זהו דרך טובים:
והנה יש מקומות רבים שנהגו הלבשה לילדים בני עניים ומלבישים
אותם מחנכה לחנכה, אשריהם מה טוב חלקם, כי מצוה רבה עושים. אבל מי יתן והיה לבבם
ויכלתם לעשות כן גם לעניים גדולים הם ונשיהם וטפם, החלש יאמר גבור אני למצוה זו כי
רבה היא שתגן להניח ברכה והצלחה לכל מעשי ידיהם, הון ועשר בביתם ולעולם הבא יאכלו
פרי צדקתם, ישאו ברכה מאת ה' ומאת העניים האמללים, גבור בארץ יהיה זרעם והניחו יתרם
לעולליהם:
